חדשות זה כאב ראש. בעיקר כשאתה מנסה לשנות אותן

פרימיום קליקבייט #38 | בארי ווייס הצליחה לעשות אקזיט עיתונאי מדהים עם The Free Press. אז למה זה הכניס אותה לכל כך הרבה צרות?

בשבוע שעבר כתבתי כאן על שני מיזמי תקשורת מצליחים, שפועלים בשני מסלולים שונים – אבל עם תפיסה בסיסית דומה: לשרת את האליטה, להיות חלק בלתי נפרד מחייהם של מקבלי החלטות בתחומים שונים. 

מה שלא כתבתי בשבוע שעבר זה שסמאפור ו-Puck הם אולי סטארט-אפים עיתונאיים מצליחים ביחס לנוף הקיים – אבל יש סטארט-אפ תקשורתי אחד שמגמד את ההצלחה שלהם. גם שם, זה נעשה באמצעות חיבור חזק מאוד למקבלי החלטות חשובים ועשירים. רק שבמקרה הזה, מקבלי ההחלטות האלה הם בעיקר שני מיליארדרים – אב ובן. כן, היום נצלול לסיפור של The Free Press והמייסדת השנויה במחלוקת שלו, בארי ווייס.

Your subscription could not be saved. Please try again.
Your subscription has been successful.

Get Premium Clickbait every week

הזכרתי כאן את The Free Press לפני כחצי שנה, כשעסקתי בסאבסטאק – ולא במקרה: מיזם התקשורת של בארי ווייס, בעברה עורכת במדור הדעות של הניו יורק טיימס, היה אחד המצליחים ביותר שקמו על גבי פלטפורמת הניוזלטרים. ולפני כשלושה חודשים, המיזם הזה נמכר לפרמאונט בסכום מכובד מאוד – 150 מיליון דולר, על פי דיווחים שונים – מה שהופך אותו לאחד האקזיטים התקשורתיים המרשימים ביותר של השנים האחרונות. 

רק שזה לא באמת היה אקזיט: לארי אליסון, הבעלים הדי-טריים של פרמאונט (והבן של לארי אליסון, אחד האנשים העשירים בעולם), כנראה לא קנה את The Free Press כי הוא חשב שהעסק הזה הוא עתיד החדשות. הוא קנה אותו כי הוא חשב שבארי ווייס היא עתיד החדשות – לפחות אלה שמשודרות אצלו בבית. וזה לא היה סיפור טכנולוגי, או אפילו תוכני: זה היה סיפור פוליטי.

קצת קונטקסט נדרש פה, כי אני מניח שלא כולכם עקבתם אחרי הסיפור הזה באובססיביות כמוני. נתחיל עם ווייס עצמה: אחרי שעזבה בטריקת דלת את הניו יורק טיימס, היא הקימה את The Free Press במעין תגובת נגד לעידן ה-woke. גוף תקשורת שמרני במובן הקלאסי, לא טראמפיסטי, עם אג׳נדה מאוד anti woke (ופרו ישראלית). 

העסק הזה עבד לא רע בכלל, ותרם לא מעט להייפ סביב פלטפורמת הניוזלטרים סאבסטאק. תוך פחות משנה, היא גייסה יותר מ-100 אלף מנויים, לא מעט מהם מנויים משלמים. ווייס העסיקה אנשי צוות, והפכה את The Free Press מניוזלטר צנוע לחברת מדיה לכל דבר. בכתבה שפורסמה בניו יורק טיימס ב-אוגוסט 2024, דווח שהחברה כבר מעסיקה יותר מ-30 איש, ושיש לה כ-750 אלף מנויים, מתוכם יותר מ-100 אלף מנויים משלמים. כלומר, ההכנסות שלה ממנויים בלבד, בשלב הזה, עמדו כבר על מיליוני דולרים בשנה. 

בינתיים, בצד השני: במשך שנים, חברת פרמאונט – שמחזיקה בין היתר באחד האולפנים הגדולים בהוליווד, בשירות סטרימינג מקרטע וברשת החדשות CBS – נאבקה לשמור על רלוונטיות בזמן שהנכסים שלה איבדו מערכם. הגאולה הגיע בזכות רכישת החברה על ידי סקיידאנס ומיזוגן לחברה אחת, תהליך שהושלם בקיץ האחרון. סקיידאנס הייתה חברה הרבה יותר קטנה, אבל עם גב כלכלי משמעותי: מי שהקים וניהל אותה הוא דיוויד אליסון, הבן של לארי אליסון, אחד האנשים העשירים בעולם. 

בזכות המיזוג, דיוויד אליסון הפך לאחד האנשים הדומיננטיים בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע בארה״ב. עוד נותר לראות מה הוא יעשה עם זה: כרגע, הוא מקדיש את רוב זמנו למלחמה שלו מול נטפליקס על ההזדמנות לרכוש את וורנר-דיסקאברי, כולל HBO – במטרה להפוך את הגוף הזה למתמודד רציני במלחמות הסטרימינג. ובמקביל, הוא צריך להתמודד עם כאב הראש שהוא CBS News. 

רשתות וערוצי חדשות הם עסק לא פשוט. הצופים מבוגרים מאוד. הקהל הולך ומתכווץ. ההשפעה הציבורית הולכת ופוחתת. ובעידן טראמפ, כל משדר חדשות ואקטואליה הוא פיגוע רגולטורי ומשפטי בפוטנציה. עוד לפני שהושלמה הרכישה, שרי רדסטון – הבעלים הקודמים של פרמאונט – שילמה מיליונים כדי להימנע מהתנהלות משפטית מול טראמפ, בעקבות עריכה של ריאיון עם סגנית הנשיא לשעבר קמלה האריס לפני הבחירות במסגרת תוכנית הדגל ״60 דקות״. יש קונצנזוס בקרב פרשני תקשורת ומשפט שלא היה לטראמפ שום קייס – אבל כן היה לו משקל משמעותי באישור העסקה עם סקיידאנס. אחרי הסדר הפשרה, הדרך למיזוג נסללה.

לאליסון הבן, לכאורה לפחות, אין את הבעיה הזו. הוא ואביו מקורבים לטראמפ. אבל זה לא אומר שטראמפ אוהב את CBS פתאום: מבחינתו, הם עדיין האויב. וזה מה שהרכישה של The Free Press אמורה הייתה לפתור. גם עם 100 אלף או אפילו 200 אלף מנויים משלמים, בתשלום חודשי של 8 דולר, קשה להגיד שהעסק הזה שווה 150 מיליון דולר. העסקה הזו הייתה פחות אקזיט, ויותר Acqui-hire: רכישה של חברה בשביל הטאלנט שלה. והטאלנט, במקרה הזה, הוא ווייס עצמה.

עם הרכישה, ווייס מונתה לעורכת הראשית של CBS News. היא הייתה אמורה להיות סוכנת שינוי כפולה: גם להתאים את הגוף הכבד הזה לעידן הדיגיטלי, וגם ״לסובב את הספינה״ מבחינה פוליטית, ולהפוך את CBS לגוף מרכז-ימין במקום מרכז-שמאל. עד עכשיו לפחות, זה לא ממש עובר חלק. 

כרגע, הסאגה המתמשכת של ווייס ב-CBS News היא סיפור חדשותי בפני עצמה. היא כבר הספיקה להסתבך עם מערכת ״60 דקות״ כשעיכבה שידור של תחקיר ביקורתי כלפי ממשל טראמפ, התמודדה עם תקלות טלפרומפטר מביכות של מגיש חדש, ועם מיני-סקנדל סביב פיילוט של פינה בחסות חברת אלכוהול. הביקורות על ווייס נעות על הספקטרום שבין הטייה פוליטית וניסיון לרצות את ממשל טראמפ, לבין היעדר ניסיון ניהולי וחוסר הבנה מקצועי של המדיום. והאירוע הזה זוכה לעיסוק תקשורתי אינסופי – בטח ביחס למידת העניין הכללית של הציבור האמריקאי בשידורים של CBS News בימים כתיקונם.

ווייס כנראה הרוויחה ביושר לא מעט מהביקורת, אבל ההתמקדות בה מטשטשת את הבעיה האמיתית של CBS News: בסוף, כמו הרבה גופי תקשורת גדולים וותיקים, זה ארגון שנדרש לשינוי. אפילו בקרב שחקני החדשות בשוק הברודקאסט האמריקאי, הם נתפסים כגוף חלש יחסית – וכאמור, כל השוק הזה במגמת התכווצות ואובדן השפעה. ובין הסקנדלים, יש באג׳נדה (התקשורתית, לאו דווקא הפוליטית) של ווייס היגיון מסוים: ״בואו נוודא שבכל ערב יש משהו עם פוטנציאל ויראלי״. אבל גופי תקשורת גדולים נוטים להיות מאוד שמרנים: להוביל שינוי קשה גם בלי שמנסים להכניס אג׳נדה פוליטית לתמונה. וכרגע, זה רק מספק תחמושת למי שמנסים לשמר את המצב הקיים.

כל הסיפור הזה אמריקאי מאוד, אבל יכול להיות שנגלה שהוא משכפל את עצמו גם כאן, בקרוב מאוד. רשת 13 נמצאת כרגע על המדף. לפי הדיווח הזה של ״דה מרקר״, המירוץ מתנהל כרגע בין פטריק דרהי (הבעלים של HOT ושל i24) לבין קבוצת יזמי הייטק שמוביל אסף רפפורט, מייסד Wiz. 

גם רשת 13 היא גוף תקשורת ותיק שנדרש לעבור מהפיכה: הנוכחות בדיגיטל חלשה מאוד, הרייטינג נשחק, ההפסדים נערמים, שוק הברודקאסט כולו צפוי להתכווץ. גם כאן, שני הרוכשים הפוטנציאליים מגיעים עם אג׳נדה: אף אחד מהם כנראה לא מעוניין ברשת 13 מתוך חלום להפוך את זה להצלחה עסקית מסחררת, בטח לא בטווח הזמן המיידי, אלא מתוך תפיסת עולם מסוימת. מצד שני, הם לא ירצו להמשיך לדמם כסף – וגם כאן, לסוכני השינוי מחכה כנראה אתגר דרמטי, שיתנהל – ממש כמו ב-CBS – תחת אור הזרקורים. מה לעשות, מתברר שגופי תקשורת מעניינים לא רק מיליארדרים, אלא גם אנשים מן השורה – גם אם הם פחות מתעניינים בצריכת התוכן שלהם.

המלצות

עוד קצת על מאחורי הקלעים בכאוס המתמשך ב-CBS News אפשר לקרוא בכתבה הזו של ניו יורק טיימס (קישור מתנה). אם אתם מחפשים עוד קצת פרשנות על הנושא, הפרק הזה (אפל, ספוטיפיי) של The Grill Room מציע תובנות.