איך ייראו חדשות בעידן ה-AI? איך תיראה צריכת חדשות, וצריכת מידע בכלל? בשבוע שעבר עסקתי כאן באופן שבו כלי תקשורת משתמשים כבר היום בכלי Generative AI (אם אתם שייכים לקבוצת המצטרפים הטריים לניוזלטר – כאן המהדורה הקודמת). הזכרתי שם שלושה מסלולים להטמעת כלי בינה מלאכותית כאלה במערכות חדשות ובמוצרי חדשות: המסלול התפעולי (תמלול, תרגום, הכנת רקע, SEO, שכתוב טקסטים), המסלול המשלים (סיכומי כתבות, השמעה אוטומטית, חיפוש מבוסס AI) והמסלול המהפכני.
נגעתי שם בעיקר בשני המסלולים הראשונים – כי בהם מתמקדת העבודה שנעשית כבר היום ברוב גופי התקשורת, לפחות אלה שנמצאים בשלב מתקדם בהטמעת היכולות החדשות בתהליכי העבודה ובמוצרים שלהם. את המסלול המהפכני השארתי למהדורה הזו – ובזה אתמקד הפעם: איך נכון לבנות מוצרי חדשות מבוססי Generative AI, שיתאימו להרגלי צריכת מידע חדשים?
ספוילר: אני לא יודע. וכנראה אף אחד לא באמת יודע. אפשר להעלות השערות (יש לי כמה משלי, וסביר להניח שגם לחלקכם), אבל כמו בכל תקופה של טרנספורמציה טכנולוגית דרמטית – רמת האי-ודאות גבוהה מאוד כרגע, ובתנאים כאלה קשה מאוד לחזות התנהגות משתמשים. מה גם שאם באמת הייתי משוכנע שאני יודע אילו מוצרי חדשות צריך לבנות כדי לשגשג בעידן ה-AI, כנראה לא הייתי מגיש לכם את זה כאן במתנה – אלא רץ להקים סטארט-אפ.
אבל העובדה שקשה לדעת מראש איך יצרכו חדשות בעתיד, ואיך נכון לענות על הצרכים החדשים, לא אומרת שאין מה להגיד על זה. מה שאעשה במהדורה הזו הוא להציע מסגרת חשיבה מסוימת על עתיד צריכת החדשות, שאולי תעזור להצמיח או לסנן רעיונות ועל בסיסם להתנסות עם צעדים ראשונים במסלול המהפכני.
העיקרון הראשון הוא שצריך לקחת בחשבון שאנחנו נמצאים בעיצומו (או בחיתוליו, תלוי את מי שואלים) של שינוי ממשק. רוב הממשקים שדרכם אנשים צורכים מידע היום מושפעים באופן דרמטי מהשינויים הטכנולוגיים הנוכחיים. זה מאוד בולט בחיפוש: הטכנולוגיה הישנה (שאילתת חיפוש > עמוד תוצאות > רפרוף בתוצאות > הקלקה על קישור) מייצרת עבור המשתמש הרבה יותר חיכוך ממה שמציעים כלים חדשים (שאלה > תשובה). גם עוזרים קוליים (סירי, אלכסה), שפעם התקשו לתת מידע מקיף בתשובה לשאילתות חופשיות, עתידים להפוך לעוצמתיים הרבה יותר.
יכול להיות שמוצרי החדשות של הדור הבא צריכים להתבסס על טקסט, יכול להיות שהם צריכים להיות מבוססי דיבור, אולי הם בכלל יפגשו אותנו במשקפי AR של מטא – אבל איך שלא יהיה, משתמשים כמעט תמיד יעדיפו פתרון שמנטרל חיכוך. לכן גם כשאנחנו חושבים על ייצור וצריכה של חדשות, אנחנו צריכים להבין שכל פתרון שנרצה לספק יצטרך להתאים לממשקים החדשים של צריכת מידע, ולסטנדרטים החדשים של חיכוך מינימלי.
אבל לפני שאתם רצים לפתח עוזרים קוליים או טקסטואליים שיענו על שאלות בנושאים חדשותיים – חשוב להתייחס לעיקרון השני: צריכת חדשות היא בעיקרה פעולה פאסיבית. רוב השימושים שלנו עם ChatGPT, ג׳מיני או קלוד הם אקטיביים – אנחנו שואלים אותם שאלות, מטילים עליהם משימות, מבקשים מהם פידבק. אבל בכל המקרים האלה אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים שהמודל יעשה עבורנו.
המצב בדרך כלל שונה כשאנחנו מדברים על צריכת חדשות. כאן, אנחנו רוצים להתעדכן – אבל לא בהכרח יודעים לפרט במה אנחנו רוצים להתעדכן. זה בדיוק התפקיד של גופי החדשות היום, ובשביל זה אנחנו מבקרים באתרים שלהם: כדי להבין מה עומד על סדר היום, ומה הנושאים שבהם אנחנו צריכים להיות מעודכנים.
אפשר לראות את הפער הזה כשמסתכלים על טכנולוגיות ותיקות יותר – למשל פרסונליזציה (תוכן מותאם אישית). גם שם אפשר לערוך הפרדה דומה בין פרסונליזציה אקטיבית (משתמשים שמרכיבים לעצמם פיד חדשותי לפי נושאים או כותבים מועדפים – כפי שאפשר לעשות בין היתר ב-ynet או הארץ) לבין פרסונליזציה פסיבית – שבמסגרתה התוכן שאליו אנחנו נחשפים בדף הבית מושפע מאלגוריתמים שתפקידם להתאים לנו תוכן בצורה אופטימלית, באופן ששקוף למשתמש.
ההיענות והשימושיות של משתמשים בפרסונליזציה אקטיבית, ממה שאני מכיר בארץ ובעולם, נמוכות יחסית. לא זניחות, אבל גם לא מגיעות לנתח מסיבי של משתמשים, ובאופן תדיר מאוד. פרסונליזציה פסיבית, לעומת זאת, משפרת ביצועים באתרי חדשות באופן דרמטי – ומופעלת ברוב המקרים על כלל המשתמשים.
העיקרון השלישי הוא שגופי חדשות לא צריכים (ובפועל גם לא יכולים) להתחרות בפלטפורמות. זה לא אומר שהם צריכים להיכנע לפלטפורמות, או לרדוף אחריהן כדי לקושש קצת תמלוגים (למרות שזה בטח לא יזיק). אבל זה כן אומר שמוצרי חדשות מבוססי Generative AI לא צריכים להיות העתקים חיוורים של פלטפורמות קיימות. כלומר, צ׳אט-בוט חדשותי שבנוי באופן דומה מאוד ל-ChatGPT ודומיו, ומבוסס אך ורק על העבודה העיתונאית של גוף חדשות ספציפי – לא באמת יוכל להציע ערך מוסף לאורך זמן.
המצדדים במוצרים כאלה יגידו שהם יוכלו לספק מידע יותר מהימן; הטענה שלי היא שקודם כל, רמת הדיוק של המודלים הכלליים צפויה להשתפר עם הזמן – ושנית, כדי להעביר אנשים למודל מתחרה ומוגבל יותר, לא מספיק שהתשובות יהיו יותר מדויקות. אם המודלים הכלליים יציעו תשובות שהן מספיק טובות, או מספיק מדויקות, רוב המשתמשים לא יטרחו לחפש מעבר לכך.
העיקרון הרביעי והאחרון שאציג כאן הוא שבמסגרת שינוי הממשק, ושינוי אופי הצריכה – אנחנו צריכים להיפרד מה״אטומים החדשותיים״, או הפורמט הבסיסי ביותר שלנו. מאז אמצע שנות ה-90, ה״אטום החדשותי״ של העיתונות הדיגיטלית הוא דף הכתבה. זוהי נקודת הקצה שאליה מגיע הצרכן, זו שמופצת באפיקים שונים (חיפוש, רשתות חברתיות), ועליה יושב בפועל גם חלקו הארי של המודל העסקי (בין אם מדובר בפרסומות או בחומת תשלום).
דף הכתבה הוא, במהותו, סטטי. לא לאורך זמן – כתבות משתנות ומתעדכנות – אבל סטטי במובן זה שהוא זהה לכל משתמש, ונתון לשליטה מלאה של המערכת העיתונאית. יש לכך סיבות מעשיות, אבל כשחושבים על זה – כל משתמש מגיע עם צרכים שונים, והעדפות שונות. בינה מלאכותית מאפשרת לנו לא רק להפיץ תוכן באופן מותאם אישית (מה שנעשה כבר היום, באתרי חדשות וברשתות חברתיות), אלא גם לייצר תוכן באופן מותאם אישית. וברגע שהתוכן כבר לא סטטי, דף הכתבה למעשה מת – כמו שהכריזה ניקיטה רוי, מגישת הפודקאסט המעולה ״Newsroom Robots״ בכנס שנערך בשבוע שעבר. מה יחליף אותו? שאלה טובה. מי שידע לענות עליה, כנראה לא יכתוב על זה בניוזלטר.
🙋♀️ ריאיון. נמשיך קצת באווירת ה-AI בעיתונות עם ג׳יין בארט, שמובילה את תחום הבינה המלאכותית ברויטרס. יש הרבה נקודות מעניינות בריאיון איתה: היא מציגה חלוקה די דומה לשלי בנוגע לשימושים העיתונאיים בבינה מלאכותית (לא תיאמנו, נשבע!), מספרת על תהליך ההטמעה של כלים חדשים בארגון העצום שבו היא עובדת, ומתייחסת גם לאופן שבו ארגונים הרבה יותר קטנים יכולים להשתמש ב-AI – העיקר ״לא לעמוד במקום״.
לקריאה >>>
🎧 האזנה: קריסת המודל העסקי של העיתונות הובילה בארצות הברית לשכיחות גבוהה מאוד של מה שמכונה ״News Deserts״ – אזורים שבהם אין כלי תקשורת מקומי פעיל, שיכול לסקר את הסוגיות שרלוונטיות לקהילה המקומית. בחלק מהמדבריות האלה, צצים כלי תקשורת חדשים – אתרים ועיתונים – שמוחזקים ומתופעלים בחשאי על ידי חברות נפט או אנרגיה, עם אינטרסים משלהן. התוכן של הגופים האלה זכה לכינוי ״Pink slime", והתופעה הזו היא שעומדת במרכז אחד הפרקים האחרונים של ״Power User״, הפודקאסט של העיתונאית העצמאית טיילור לורנץ.
🔍 גוגל תתפרק? לפני שבוע וחצי, גוגל הפסידה משפט הגבלים עסקיים נוסף בארצות הברית – הפעם בתיק שנוגע ישירות לגופי תקשורת. תזכורת: גוגל כבר הפסידה תיק הגבלים עסקיים אחד, שבו נקבע כי היא מחזיקה במונופול בתחום החיפוש. המשפט שהוכרע החודש נוגע למונופול של גוגל בתחום הפרסום הדיגיטלי – בצד המכירה (כלומר, ה״נדל״ן״ הפרסומי שיושב בין היתר באתרי חדשות) ובצד הקנייה (מפרסמים). אני לא מומחה לדיני תחרות והגבלים עסקיים ולכן לא הקדשתי לזה מהדורה שלמה, אבל זה ללא ספק אירוע דרמטי גם עבור עולם העיתונות. אם מעניין אתכם לצלול עמוק לתוך הסיפור – שווה להאזין לריאיון הזה עם ג׳ונתן קאנטר, מי שהוביל את שתי התביעות (ועזב לאחר כניסתו של טארמפ לבית הלבן), בפרק האחרון של ״Decoder״.